אנחת רווחה, אחרי שבוע וחצי של משחקים לטעמי לפחות יש לנו מונדיאל נהדר.
האווירה מצוינת המשחקים לא צפויים, והרמה לפחות לדעתי גבוהה.
אז כנראה שרובכם יגיד הבנאדם חי בסרט, ואולי אתם צודקים. אבל סביר להניח שאתם
תקועים בעידן אחר לגמרי, כזה שבו הגדולות היו מפרקות את הנבחרות הקטנות וגורמות לנו לחשוב
שהכל טוב ויפה. כזה שבאירופה משחקים רק אירופאים והאפריקאים משחקים ביבשת שלהם, והחברים מאסיה
עוד לא ראו אדם שחור.
היום בכדורגל המודרני שרוב השחקנים האיכותיים וגם אלה שקצת פחות משחקים באירופה, וסופגים
את התרבות ולמידת המשחק ההבדל בין שחקנים דרום אמריקאים,אירופאים ואפריקאים הם מינוריים מאד.
אם פעם הנבחרות האפריקאיות היו מביאות קצב שונה של משחק, עם קצת בלאגן, היום הנבחרות האלו בדומה
לנבחרות של דרום אמריקה משחקות כקבוצות אירופאיות לכל דבר.
התפיסה של הכדורגל השתנתה מאז שנות ה90 כבר 3 פעמים. ממש כמו בכדורסל החשיבה אומרת שצריך
הגנה חזקה מאד, ומשם כבר נצא להתקפה. הכל הפך להיות קשה יותר.
נבחרות "חלשות" אמנם מפסידות אבל לעיתים גם מפתיעות מכיוון שהן מכינות את עצמן היטב
ויודעות שאם לא סופגים יש יותר סיכוי לעשות תיקו או לנצח.
אז אני נהנה ממשחקים כמו איטליה נגד ניו-זילנד בהם נבחרת דלת אמצעים מתסכלת את אלופת העולם,
בצורה סופר איכותית. הרי אם השחקנים לא טובים הם לא יוכלו לבצע את ההוראות של המאמן
בצורה טובה.
אלג'ריה למשל שמשחקת מצויין והייתה צריכה לנצח את החבורה המתחזה לנבחרת אנגליה,
וכך גם הצרפתים שעשו טעות שבכלל הגיעו לגביע העולמי ולא ביקשו להתנצל בפני אירלנד
ולפנות להם את המקום.
כל משחק בדרום אפריקה אולי לא מובקעים בו 5 שערים כמו פעם, כאשר ההגנות היו חלשות מאד.
אבל ברוב המקרים (אולי חוץ מהאפריקאיות) לא ידוע איך ייגמר המשחק.
וזה הכיף וזה אומר שיש אחלה של טורניר.
אחרי הכל אם הכל היה צפוי, זה לא היה מעניין. ולכן הכדורגל הוא הענף מספר אחד בעולם.
תחשבו קצת מעבר לחשיבה הקצרת אופקים שלכם, ותנסו להנות מכדורגל נהדר
כי כמות השערים כבר לא קובעת, אלא הדרך לניצחון וניצחון עצמו.
המגמה המסתמנת בדרום אפריקה היא שקיעת הכדורגל האירופאי הקלאסי.
כלומר מדינות שהובילו בעבר את הכדורגל העולמי לא מצליחות לעמוד בקצב של המפלצות שהן יצרו,
מדינות אסיה,דרום אמריקה וטיפה אפריקה.
הרי השחקנים האלה לומדים להתמודד בכדורגל האירופאי ע"ידי האירופאים עצמם, שבעצם הוספיו למשל
לכדורגל המרקד של דרום אמריקה עוד נפח של פיזיות וטקטיקת משחק יותר טובה.
כזאת שהייתה חסרה לפרקים לנבחרות הלא אירופאיות.
ולכן אם אותן מדינות שכרגע סופגות את רוב הביקורות לא יסיקו מסקנות כלפי הליגות המקומיות שלהן
כנראה וסביר להניח שגם בברזיל 2014 נראה את איטליה,צרפת ואנגליה(עם סיכוי לספרד) נופלות מהר.
בגרמניה כבר הסיקו מסקנות ושינו את הסטיגמה של נבחרת הגנתית להתקפית בסגנון לא אירופאי בכלל,
ועל כן היא קצת יותר מצליחה( גם מכיוון שאת המנטליות של הגרמנים לשחק עד השנייה שלאחר המשחק יהיה מאד
קשה לבטל).
גביע עולמי טוב, הוא כזה שמשנה סדרי עולם, כזה שקובע מה יהיה פה (כלומר בכדורגל העולמי) ב4 שנים הקרובות
ואילו שינויים יקרו.
גביע שלא נותן לי את זה, הוא פשוט גביע עולמי אנמי. ועד עכשיו אני נהנה מכל רגע.
האווירה מצוינת המשחקים לא צפויים, והרמה לפחות לדעתי גבוהה.
אז כנראה שרובכם יגיד הבנאדם חי בסרט, ואולי אתם צודקים. אבל סביר להניח שאתם
תקועים בעידן אחר לגמרי, כזה שבו הגדולות היו מפרקות את הנבחרות הקטנות וגורמות לנו לחשוב
שהכל טוב ויפה. כזה שבאירופה משחקים רק אירופאים והאפריקאים משחקים ביבשת שלהם, והחברים מאסיה
עוד לא ראו אדם שחור.
היום בכדורגל המודרני שרוב השחקנים האיכותיים וגם אלה שקצת פחות משחקים באירופה, וסופגים
את התרבות ולמידת המשחק ההבדל בין שחקנים דרום אמריקאים,אירופאים ואפריקאים הם מינוריים מאד.
אם פעם הנבחרות האפריקאיות היו מביאות קצב שונה של משחק, עם קצת בלאגן, היום הנבחרות האלו בדומה
לנבחרות של דרום אמריקה משחקות כקבוצות אירופאיות לכל דבר.
התפיסה של הכדורגל השתנתה מאז שנות ה90 כבר 3 פעמים. ממש כמו בכדורסל החשיבה אומרת שצריך
הגנה חזקה מאד, ומשם כבר נצא להתקפה. הכל הפך להיות קשה יותר.
נבחרות "חלשות" אמנם מפסידות אבל לעיתים גם מפתיעות מכיוון שהן מכינות את עצמן היטב
ויודעות שאם לא סופגים יש יותר סיכוי לעשות תיקו או לנצח.
אז אני נהנה ממשחקים כמו איטליה נגד ניו-זילנד בהם נבחרת דלת אמצעים מתסכלת את אלופת העולם,
בצורה סופר איכותית. הרי אם השחקנים לא טובים הם לא יוכלו לבצע את ההוראות של המאמן
בצורה טובה.
אלג'ריה למשל שמשחקת מצויין והייתה צריכה לנצח את החבורה המתחזה לנבחרת אנגליה,
וכך גם הצרפתים שעשו טעות שבכלל הגיעו לגביע העולמי ולא ביקשו להתנצל בפני אירלנד
ולפנות להם את המקום.
כל משחק בדרום אפריקה אולי לא מובקעים בו 5 שערים כמו פעם, כאשר ההגנות היו חלשות מאד.
אבל ברוב המקרים (אולי חוץ מהאפריקאיות) לא ידוע איך ייגמר המשחק.
וזה הכיף וזה אומר שיש אחלה של טורניר.
אחרי הכל אם הכל היה צפוי, זה לא היה מעניין. ולכן הכדורגל הוא הענף מספר אחד בעולם.
תחשבו קצת מעבר לחשיבה הקצרת אופקים שלכם, ותנסו להנות מכדורגל נהדר
כי כמות השערים כבר לא קובעת, אלא הדרך לניצחון וניצחון עצמו.
המגמה המסתמנת בדרום אפריקה היא שקיעת הכדורגל האירופאי הקלאסי.
כלומר מדינות שהובילו בעבר את הכדורגל העולמי לא מצליחות לעמוד בקצב של המפלצות שהן יצרו,
מדינות אסיה,דרום אמריקה וטיפה אפריקה.
הרי השחקנים האלה לומדים להתמודד בכדורגל האירופאי ע"ידי האירופאים עצמם, שבעצם הוספיו למשל
לכדורגל המרקד של דרום אמריקה עוד נפח של פיזיות וטקטיקת משחק יותר טובה.
כזאת שהייתה חסרה לפרקים לנבחרות הלא אירופאיות.
ולכן אם אותן מדינות שכרגע סופגות את רוב הביקורות לא יסיקו מסקנות כלפי הליגות המקומיות שלהן
כנראה וסביר להניח שגם בברזיל 2014 נראה את איטליה,צרפת ואנגליה(עם סיכוי לספרד) נופלות מהר.
בגרמניה כבר הסיקו מסקנות ושינו את הסטיגמה של נבחרת הגנתית להתקפית בסגנון לא אירופאי בכלל,
ועל כן היא קצת יותר מצליחה( גם מכיוון שאת המנטליות של הגרמנים לשחק עד השנייה שלאחר המשחק יהיה מאד
קשה לבטל).
גביע עולמי טוב, הוא כזה שמשנה סדרי עולם, כזה שקובע מה יהיה פה (כלומר בכדורגל העולמי) ב4 שנים הקרובות
ואילו שינויים יקרו.
גביע שלא נותן לי את זה, הוא פשוט גביע עולמי אנמי. ועד עכשיו אני נהנה מכל רגע.
אחלה בלוג, שפיץ.
השבמחק