ב2004 הוכרזה דרום אפריקה לארח את משחק גביע העולם. מאז ועד לפני חצי שנה
גם בפיפ"א חששו שהאפריקאים לא יצליחו להעמיד את הטורניר בזמן, והאמת כולם טעו.
אתמול בערב נערך קונצרט הפתיחה בה התארחו מיטב אמנים שמייצגים את המדינות המשתתפות.
ההתרגשות הגדולה ע"פ האמנים האפריקאים במיוחד הארכיבשוף גרמו לדמעות לזלוג.
במעמד בעיטת הפתיחה כשנשיא פיפ"א ונשיא דרום אפריקה נאמו. ראו את הקהל בוכה מאושר.
הרגע הגדול ביותר של היבשת הגיע. אירוח אחת התחרויות החשובות בעולם.
מבחינת הכדורגל בסיכום היום הראשון אפשר לסמן V גדול.
דרום אפריקה אמנם לא הרשימה מעבר למה שציפו, אך גול גדול של צאבלאלה נתן
סיפתח מצויין לגביע העולם.
במחצית הראשונה האמת שהמשחק היה סטטי ומצב מצויין של פראנקו ועוד אחד של דוסנטוס, הרטיטו את הקהל
המקומי בהיסטריה.
הלחץ על השחקנים המקומיים הורגש, ורק בשלב מאוחר יחסית השתחררו ונפתחו לשחק את הכדורגל שלהם.
הוזבוזות הרעישו את האצטדיון וגם דרך הטלוויזיה הרעש היה בלתי נסבל.
מה שגרם אולי למקסיקנים לחלום טיפה.
מהצד של מקסיקו אפשר רק לבכה על התוצאה, עם קצת יותר חדות היה אפשר לסיים את המשחק
עם ניצחון.
מרגע כניסתם של הרננדז ובלאנקו הוותיק מאד, הנבחרת של אגירה התעוררה והחלה לנצל את החולשה של
הבאפנה באפנה, צד שמאל של ההגנה.
על המשחק השני והמסקרן יותר אין הרבה מה להרחיב, שתי הנבחרות אכזבו מאד. צרפת אמנית מאד, אין סדר
וניראה שאין רצון. אכזבת המשחק מבחינתי בצרפת היה גורקוף, לא לקח את האחריות וכנראה שהנעלים של
זידאן נכון לעכשיו ענקיות עליו.
שום החלטה נכונה הוא לא לקח במשחק, שחקן שמצפים ממנו להרבה יותר. המגנים לא היו מעורבים מספיק במשחק
ודווקא שכן היו מעורבים צרפת כן הגיעה להזדמנויות כיבוש.
הנבחרת הדרום אמריקאית, עדיין לא ירדה מהמטוס בקייפ-טאון. המון פוטנציאל שלא ניראה כאלו לרגע אחד
הולך להתממש.
רק פורלאן ופרז הראו סוג של כדורגל, אך חוסר שיתוף פעולה(אין אופציות מסירה) מצד השחקנים האחרים
קצת סתם את הקצב של המשחק.
האדום לא הוסיף הרבה לתכולים שמאותו רגע צרפת החלה ללחוץ על הדוושה אך כמו שהיא נראתה
ברוב שלבי המשחק ובעיקר ריברי שלא היה מרוכז בכלל במשחק.
אם יש שחקן לשים אליו לב זהו ז'יזאן מטולוז, שאמנם בן שמעון טוען שהוא אלמוני
אך מלך שערי צרפת לא יכול להיות אלמוני(בעונת 2009).
התוצאה העיקר טובה לאורוגואי, לצרפתים מאכשיו אין שום מקום לטעויות.אחרת
אם ימצאו את עצמם בחוץ.
גם בפיפ"א חששו שהאפריקאים לא יצליחו להעמיד את הטורניר בזמן, והאמת כולם טעו.
אתמול בערב נערך קונצרט הפתיחה בה התארחו מיטב אמנים שמייצגים את המדינות המשתתפות.
ההתרגשות הגדולה ע"פ האמנים האפריקאים במיוחד הארכיבשוף גרמו לדמעות לזלוג.
במעמד בעיטת הפתיחה כשנשיא פיפ"א ונשיא דרום אפריקה נאמו. ראו את הקהל בוכה מאושר.
הרגע הגדול ביותר של היבשת הגיע. אירוח אחת התחרויות החשובות בעולם.
מבחינת הכדורגל בסיכום היום הראשון אפשר לסמן V גדול.
דרום אפריקה אמנם לא הרשימה מעבר למה שציפו, אך גול גדול של צאבלאלה נתן
סיפתח מצויין לגביע העולם.
במחצית הראשונה האמת שהמשחק היה סטטי ומצב מצויין של פראנקו ועוד אחד של דוסנטוס, הרטיטו את הקהל
המקומי בהיסטריה.
הלחץ על השחקנים המקומיים הורגש, ורק בשלב מאוחר יחסית השתחררו ונפתחו לשחק את הכדורגל שלהם.
הוזבוזות הרעישו את האצטדיון וגם דרך הטלוויזיה הרעש היה בלתי נסבל.
מה שגרם אולי למקסיקנים לחלום טיפה.
מהצד של מקסיקו אפשר רק לבכה על התוצאה, עם קצת יותר חדות היה אפשר לסיים את המשחק
עם ניצחון.
מרגע כניסתם של הרננדז ובלאנקו הוותיק מאד, הנבחרת של אגירה התעוררה והחלה לנצל את החולשה של
הבאפנה באפנה, צד שמאל של ההגנה.
על המשחק השני והמסקרן יותר אין הרבה מה להרחיב, שתי הנבחרות אכזבו מאד. צרפת אמנית מאד, אין סדר
וניראה שאין רצון. אכזבת המשחק מבחינתי בצרפת היה גורקוף, לא לקח את האחריות וכנראה שהנעלים של
זידאן נכון לעכשיו ענקיות עליו.
שום החלטה נכונה הוא לא לקח במשחק, שחקן שמצפים ממנו להרבה יותר. המגנים לא היו מעורבים מספיק במשחק
ודווקא שכן היו מעורבים צרפת כן הגיעה להזדמנויות כיבוש.
הנבחרת הדרום אמריקאית, עדיין לא ירדה מהמטוס בקייפ-טאון. המון פוטנציאל שלא ניראה כאלו לרגע אחד
הולך להתממש.
רק פורלאן ופרז הראו סוג של כדורגל, אך חוסר שיתוף פעולה(אין אופציות מסירה) מצד השחקנים האחרים
קצת סתם את הקצב של המשחק.
האדום לא הוסיף הרבה לתכולים שמאותו רגע צרפת החלה ללחוץ על הדוושה אך כמו שהיא נראתה
ברוב שלבי המשחק ובעיקר ריברי שלא היה מרוכז בכלל במשחק.
אם יש שחקן לשים אליו לב זהו ז'יזאן מטולוז, שאמנם בן שמעון טוען שהוא אלמוני
אך מלך שערי צרפת לא יכול להיות אלמוני(בעונת 2009).
התוצאה העיקר טובה לאורוגואי, לצרפתים מאכשיו אין שום מקום לטעויות.אחרת
אם ימצאו את עצמם בחוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה