להתראות דרום אפריקה, היה כיף. צריך להיפגש שוב

ערב גמר הגביע 2010, צריך לכתוב קצת מילות פרידה.
לדעתי חווינו פה מונדיאל שהרבה זמן לא נשכח, לפחות מאלה שאני זוכר(החל ב90) זה הטוב ביותר.
אז יקומו המתלוננים הקבועים שיגידו שלא היו מספיק שערים או שהגדולות עפו מוקדם ועוד כל מיני תירוצים
למיניהם, אתם יודעים הקבועים האלה שלא יודעים לפרגן.

אני אוהב ומעדיף להסתכל על הצד הטוב של החודש האחרון, אחרת לא הייתי מחכה לו 4 שנים. אחרת אותם מתלוננים
לא היו נצמדים לטלוויזיה וצופים בכל משחק. והמונדיאל הזה סיפק לנו את הסיבה המרכזית שהגביע העולמי והכדורגל
בכלל הוא האירוע/ספורט הטוב בעולם.

אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל. אם יש משהו מרכזי שאני לוקח מהמשחקים הם שהימורים לחוד ומה שקורה על הדשא לחוד. לטעמי הסתיימו להם הימים שאפשר להכריז שיש נבחרות גדולות ויש קטנות. למעט הנבחרות עם המסורת והעקביות,
רוב השחקנים ברוב הנבחרות(למעט ניו זילנד) ואפילו בהונדורס משחקים בליגות האירופיות.
כך שהבדלי הרמה בין הנבחרות האירופאיות ואלה שלא נהיה שוויוני מאד, ועל כן אורוגואי הגיעה רחוק בטורניר הזה כי מרבית  שחקניה משחקים בליגות הבכירות.

משהו נוסף ממנו נהניתי הוא שכמעט כל המשחקים הסתיימו ב90 דקות, 3 משחקים בשלבים המאוחרים הגיעו להארכה
2 מהם הסתיימו בפנדלים, וגם לא מדובר במשחקים חלשים אלה במשחקים שהיה כיף לצפות בהם והרבה דרמה
בניגוד לטורנירים האחרונים בהם יצא לנו לחוות יותר פעמים בבעיטות עונשין מ 11 מטר בשלבים המכריעים במקום לקבל משחק אטרקטיבי.

מעבר לכדורגל שלטעמי היה טוב במסגרת עולם הכדורגל החדש, שמורכב בעיקר משיטות הגנה מתקדמות
והרבה הוראות טקטיות לשחקני התקפה.
חווינו פה אירוח למופת והרבה מעבר למצופה מדרום אפריקה, החלום של מנדלה התגשם
ורק אם ידעו לשמור ולשפר אותו דרא"פ תרוויח פה את עסקת חייה.
האצטדיונים הנהדרים בהם שוחק הגביע, הקהל הססגוני עם הוווזלה המעצבנת בסה"כ עשו לנו
את הטורניר הזה כיף לצפייה (בעיקר על MUTE).

כולנו הרווחנו כאן, מהשינויים שאמורים להיות בעולם השיפוט ועד האי יכולת יותר להגיד שיש
מנצחת ברורה.
הספורט שהיה בשנים האחרונות צפוי מידי חוזר למקורות והופך להיות בלתי צפוי.


כל מה שנותר להגיד הוא , "נו מתי כבר ברזיל 2014?"  שיתחיל כבר!!!!
ועד אז נסתפק בליגת העל שלנו

חג מונדיאל שמח לכולם!

אחד מי יודע? אחד אני (חושב שאני) יודע

ואו, שוב פעם ואו, ופעם שלישית ואו.
מה לא אמרו על המונדיאל הזה?, נחזור על זה שוב, "מונדיאל גרוע","אין שערים", "רמה נמוכה" ועוד ועוד.. .
אחרי שבמאמרים הקודמים שלי שיבחתי את גביע העולם הנוכחי, ואני עדיין דבק בכך שהוא
מהטובים שנראו ב 40 שנה האחרונות.

משחקי רבע הגמר הוכיחו את מה שכתבתי, ואף הדגישו אותם.
מאז המשחקים בשישי/שבת כתבו כמעט הכל על ארגנטינה וגרמניה, ברזיל והולנד.
כך שהרבה לחדש אין לי. באמת, קשה מאד כי סקרו את המשחקים מכל כיוון.

מה שיש לי להגיד בעיקר הוא על העיתונאים הישראלים, אלא המתיימרים להבין כדורגל,
וממרום הנסיון שלהם כשחקנים או מאמנים, כנראה ששכחו קצת והפכו להפגין ידע של אוהדים.
רוב הפרשנים התחייסו בעיקר לנבחרות על פי אהדתם האישית ופחות על פי הנתונים היבשים
והעובדות בשטח.

אחרת קשה להסביר ש 99 אחוז אמרו בנחישות שארגנטינה תגיע לגמר ולגרמנים אין סיכוי.
הרי למראדונה יש את מסי ,טבס והיגאוין.
בדיחה עצובה ששעה לאחר המשחק כולם אמרו שהכתובת על הקיר
והיה ברור שארגנטינה היא נבחרת של אינדיבידואלים ולא באמת נבחרת.

כן, יש לי משהו לנבחרת גרמניה. לא מתבייש בכך שאני לא אוהב את מסי וחבורתו
ורציתי מאד שארגנטינה תפסיד כדי שכולם יחזרו למציאות.
הרי מראדונה לא מאמן, ולא משנה כמה הוא היה גדול, כניראה שמעבר ללתת פס ולבעוט אין לא ידע
בכדורגל, ועם הגנה של מוקיונים מי הגאון שחשב שלנבחרת הזאת יש סיכוי?.

פה תם החלק האישי, עכשיו לחלק המקצועי.
האמת שאין הרבה כזה. מה שראינו ברבע הגמר היה נצחון הלב והרגש על היהירות ובעיקר
על המציאות שהייתה אמורה להיות.

אני לא חושב שאפשר לנתח את ההפסד של גאנה מכיוון שהייתה רחוקה פנדל אחד מעלייה
היסטורית לחצי גמר, פנדל שאם היה נכנס סביר להניח שהכל היה נכתב אחרת, וסוארז בדיעבד
לא היה יוצא כל כך גדול אלא בעיקר טיפש.

הנזילות של הספורט הכל כך אהוב הזה, הופך את הכל למעניין.
כי ברזיל יכלה להוביל 2-0 במחצית ואז לא בטוח שהולנד הייתה חוזרת. זה באמת "יד האלוהים"
היה נראה שמישהו באמת רצה שאותן נבחרות יהירות שזלזלו באינטלגנציה של היריבות(טבס טען שמקסיקו טובים יותר מגרמניה , ודונגה בשיטת הלא כדורגל) והאוהדים משלמות את המחיר הכבד.

בחצי הגמר נשארנו עם 4 נבחרות מצויינות שבעיקר רוצות גביע, שחקנים שמרגישים שזה הרגע שלהם
להיכתב בדפי ההיסטוריה. כי אם מישהו טוען שיש חלוץ יותר פרקטי מקלוזה במשחקים חשובים שיקום!.

כמו שנאמר מה שחשוב זה הMONEY TIME ולא מה שקודם לו. ולכן הנבחרות שעפו בשלב הרבע
הגיעו רק עד לרבע.

אפשר עוד לכתוב ימים על מה שקרה ב48 של טירוף חושים בדרום אפריקה.
אבל כבר עכשיו אפשר להגיד, את גביע העולם 2010 לא ישכחו כל כך מהר, האמת
שהוא נגמר מהר מידי. אני רוצה עוד

תורם הגיע

איזה כיף, שלא יגמר. גביע העולם מהטובים שהיו (כמובן מאז שאני זוכר), דרמה ורגש ברמה אחרת
לגמרי. בכי בזמן ההמנון הוא מחזה שלא זכור מתחרויות קודמות. הגביע הזה שייך ללב וקצת פחות
ליכולת.

דיברתי כאן על כמעט כל הנבחרות, מאיטליה וניגריה ועד ארגנטינה ואנגליה, אך נמנעתי מלדבר
על אחת הנבחרות שגורמות לכל אחד קצת רטט כשהוא רואה את מדייה הצהובים כחולים.
אותה נבחרת שרק השם שלה גורם לשחקנים לבקש הגרלה חדשה.

הסלסאו, נבחרת ברזיל, קצת נשכחה בגביע הזה. אז נכון שהיא קצת פחות מלהיבה
וניראה כאילו שחקניה הבריזו משעורי הסלסה והריקוד הקלסי, אך ללא ספק הופיעו לשיעור
ריקוד מודרני. נבחרת יעילה וחדשה, כזאת שלא בוחלת באמצעים כדי להגיע למטרה הנכספת
שהיא זכייה בגביע.
רבים בוודאי אומרים לעצמם, "אוי איזה נבחרת" וכן לפעמים זה אכן ניראה כך. אך חשוב להסתכל על
הצד המקצועי, מדובר בנבחרת חזקה מאד שכל חלק במגרש מציג את השחקנים הטובים בעולם.

אחרי שנים שחונות, בהם נאלצה להסתפק בשוער בינוני כמו דידה/זטי, מקבלת ברזיל את השוער שלדעת
רבים הוא הטוב בעולם, אם לא אחד מהם. סזאר הוא לא שוער ברזילאי אופייני וכמעט ואינו נוהג
לבצע טעויות איומות.

לכל אותם מלעיזים על הסלסאו, מדובר באלופת העולם האולטמטיבית וזאת שזכתה הכי הרבה  עד כה.
הנבחרת של היום מזכירה לי במעט את הנבחרת של 1994.
אז היו מספר מועט של שחקנים כשרונים, ושחקני קישור אפורים הידרו את הנבחרת, אז בוודאי כולם זוכרים
את רומאריו ובבטו האגדתיים, אך את כל הייתר??? מי זוכר?
אז כן היו שם, דונגה ומזאינו האפורים - גילברטו סילבה ומלו של היום.
היו שם לאונרדו,ראי וזינו הוותיקים שמזכירים יותר את אלנאו,קאקה ודני אלבס
וקצת מאלדאיר וסמפיו ובראנקו שיותר מזכירים את ג'ואן,לוסיו ומייקון.

נבחרות מאד דומות ברמת השחקנים, כמובן כל אחד והתקופה שלו.
ועל כן אין לפסול את הנבחרת הזאת, כי במונדיאל הזה הוכח ולא פעם, שיעילות חשובה
מאיכות. ואיכות עלולה שלא להספיק אם אינה יעילה.
התבלבלתם?

גרמניה נגד אנגליה היא הדוגמה המצויינת לכך. תעשו השוואות ותראו.
לברזיל מחכה עוד יריבות עיקשות בדרך לגמר כגון הולנד ואז גאנה או אורוגוואי כאשר
בגמר היא עלולה להיפגש עם ארגנטינה/ספרד/גרמניה.
אז למזלה היא עדיין ברזיל ויש משהו מאד מיוחד בנבחרת הזאת
מישהו דואג שהיא תישאר למעלה בפיסגה.

אם רוביניו ופאביאנו יהיו אפילו כמעט כמו בבטו ורומאריו. ברזיל תהיה אלופת העולם הבאה.
הכל תלוי ביעילות הברזילאית אל מול היריבות הטיפה יותר כשרוניות ממנה.